היכולת, לייצר חזון חזק הנמתח רחוק אל העתיד ולגבות אותה ביישום תכניות עבודה המובילות אל אותו חזון, מתארת, פחות או יותר את תפקודו של המנכ"ל האידיאלי. אז איך מנכ"לים יכולים להגביר את יכולתם להתמיד בביצוע התכניות הללו לאורך שנים ו"לרוץ את המרתון"? אחת הדרכים היא פשוט לרוץ.ממש לרוץ, במציאות.
במאמר בעיתון כלכליסט מ2015 המצטט מחקר גרמני נכתבו הדברים הבאים: "תחת הכותרת "כושר של מנכ"לים ושווי חברות" מציגים חוקרים גרמנים המתמחים בעולם הפיננסי את הקשר בין ריצות מרתון, שכרוכות בסבולת ומאמץ מתמשך, לבין תוצאות עסקיות. הם ניתחו את רשימת המנכ"לים של חברות S&P 1500 בשנים 2011-2001, מצאו את אלה שרצו ריצות ארוכות באופן קבוע, ובדקו את הביצועים של החברות. התברר שערכה של חברה שמנוהלת בידי מרתוניסט גבוה בכמעט 5% בממוצע מחברה שהמנכ"ל שלה לא עושה ספורט, והתשואה על הנכסים גבוהה בכ־7%. רשימת המנהלים הספורטיביים במיוחד כוללת את רוברט אייגר (דיסני), ג'ון לגיר (טי מובייל) וסטיבן ריימונד (לשעבר מנכ"ל פפסיקו)."
היכולת, לייצר חזון חזק הנמתח רחוק אל העתיד ולגבות אותה ביישום תכניות עבודה המובילות אל אותו חזון, מתארת, פחות או יותר את תפקודו של המנכ"ל האידיאלי.
הבאתי את הדברים AS IS בפסקה הנ"ל מאחר ולפעמים כל המוסיף גורע.
אני חובב ריצות ברמה האישית ואני ויכול להעיד על ההתעלות הנפשית שהן מייצרות כמו גם על כמות התובנות העסקיות שהיו לי תוך כדי ריצה.
אבל יותר מהכל, אני סבור שריצות ארוכות מאמנות את המיינד שלנו להתמקד ביעד, להניע פעולה מתמשכת הקשורה בהשגתו, לא לסטות מן הנתיב או מתכנית העבודה ושלביה, ולעבור דרך הקשיים המתעוררים בדרך.
מומלץ בחום