ניר להב לוגו לבן

כיצד ליצור בעסק רזרבות כספיות בצמיחה מתמדת

הדרך היחידה לעשות זאת

"כשיהיו יותר רווחים, נשים כסף בצד..", זאת היתה התגובה הראשונה של אחד מלקוחותי, בעלים ומנהל של מפעל משפחתי לייצור רהיטים, שהיה בחובות כשהכרנו, וכאשר הצגתי לו את מערכת הקצאת ההכנסות ו"הסעיף המיוחד" ליצירת רזרבה. לא התרגשתי, כבר התרגלתי, זאת בדרך כלל התגובה הראשונה של רוב המנהלים כאשר הם נתקלים בנתון הזה.

נטיל את הפצצה, ואז נפרק לחלקים: הדרך היחידה ליצור ולצבור רזרבות כספיות היא על ידי היצירה והצבירה של רזרבות כספיות. רזרבות כספיות נוצרות באמצעות הקצאה, והפרשה של כספים מתוך מחזור ההכנסות לטובת "קופת חיסכון" מוגנת שם הם נצברים. אדם פרטי מעולם לא היה צובר למשל כספים בקרן הפנסיה שלו ללא א. הפרשה קבועה ובלתי תלויה ב. אי היכולת לממש כספים אלה בטרם הגיע מועד הפרישה.

אותו הכלל של היחיד, חל גם על ארגונים ועסקים. אם לא תשים בצד, לא יהיה בצד. אם תחכה שיהיו רווחים גבוהים ורק אז תפריש כספים לרזרבה, אתה בדרך כלל תמשיך לחכות ותמיד מצא סיבה למה לא לעשות זאת.

בוא נתחיל מהתחלה. מהי מטרת רזרבת "קופת המזומנים" של חברה ? ובכן יכולות להיות לה מטרות רבות וזה תלוי במטרות של ההנהלה אך מוטב יהיה אם החברה תגדיר לעצמה גם מטרה אחת נוספת והיא פשוט "קופת מזומנים-שאין לגעת בה"

אלה יהיו אסמי התבואה לשעת חירום בהקבלה לזמנים קדומים או מאגרי חירום של מים וכו.. גם חברה עסקית זקוקה לאלה, העולם שלנו לא תמיד יציב במיוחד.

רזרבות כספיות נוצרות באמצעות הקצאה, והפרשה של כספים מתוך מחזור ההכנסות לטובת "קופת חיסכון" מוגנת שם הם נצברים.

כיצד אם כן אנו יכולים ליצור מאגר שכזה גם כשההכנסות או הרווחים שלנו אינם נמצאים בטווח הרצוי?  על מנת להבין את זה יש להבין לפני כן מהי חשיבה יחידנית מול חשיבה קולקטיבית של קבוצה. כל הדברים הטובים בעולם והרעיונות הגדולים נוצרו על ידי יחידים והוטמעו על ידי קבוצות. קבוצה כקבוצה לעולם אינה המקור לרעיון, זה תמיד אדם יחיד. בארגונים יש נטייה לשרוף את כל המזומנים ותמיד למצוא על מה להוציא את ההכנסות. לכן ניהול פיננסי חייב להיעשות עם באמצעות כוח הוטו של אדם יחיד.

הדרך ליצור את קופת המזומנים היא באמצעות :

  1. הגדרת אחוז מסוים (ועדיף קבוע) של ההכנסה המיועד לכך
  2. יצירה של חשבון מיוחד אליו מוסת הכסף הנ"ל
  3. הסתה בפועל של הכסף הנ"ל אל "מאגר המים"
  4. עם כל דרישה לתקציבים, על מנהל הכספים להתמודד באמצעות הדרישה לייצר יותר הכנסה ולא באמצעות הישענות על "מאגר המים" בעת צמא רגעי.
  5. להמשיך ליצור את ההרגל כי בכל שבוע/חודש אחוז מסוים מן המחזור פשוט יוצא אל המאגר ואינו חוזר אל הארגון בשום אופן לטובת פעילות שוטפת.
  6. להשאיר את זכות הוטו ואת התפקיד הנ"ל בידי מנהל כספים נאמן שאינו כפוף לאיש בארגון.
  7. להמשיך לייצר הכנסות במגמת עלייה באמצעות השקעה בשיווק, מכירות ופיתוח עסקי עתידי ולהקצות עוד יותר כספים למאגרי הרזרבה.

הפקטור היחיד שיקבע אם תהליך זה יתרחש או לא הוא החוזקה האישית של המנכ"ל והמשמעת האישית שלו- מאחר והוא עומד לשמוע השכם והערב סיבות רבות שינסו להניע אותו מהפעולה.

 

ומה לגבי אותו בעלים של מפעל רהיטים, כשמונה חודשים לאחר תחילת התהליך, מנהל סניף הבנק שלו הזמין אותנו יחד לפגישה על מנת להבין כיצד מפעל עם חובות כרוניים הפך לרווחי עם יתרות אדירות בחשבון רזרבות. "מרשים, תיהיה מוכן לטפל בעוד לקוחות שלנו"? שאל אותי אותו מנהל הסניף? אם תחכה, זה לא יקרה.

הגדר אחוז מן ההכנסה, הקם חשבון מיוחד והתחל מייד.

אהבתם? שתפו:

הרשמו
לניוזלטר השבועי