הכסף האבוד מתחת לשולחן שלך

ההכנסה האבודה של פירמות ראיית חשבון (כסף שנוזל מהחורים בארגון שלך) הנובע מרמת ארגון לא אופטימלית הינו כ 15 אחוזים בשנה !!!

מדובר כאן אך ורק על שירותים ועבודות שסופקו בצורת שעות עבודה בפועל אשר לא ניגבו מלקוחות.(זאת מבלי שדיברנו על אובדן הכנסה פוטנציאלית משירותים נוספים להם יש ביקוש בקרב לקוחות הפירמה.)

כן, זה די מדהים לראות כיצד האנשים בעלי אוריינטציית ניהול הכספים הרבה ביותר במשק מוותרים בקלות על נתח שמגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים בשנה פשוט בגלל דפוסי ניהול עסק שגויים.

היכן מסתתר הכסף הזה? מדוע זה קורה?

ההכנסה האבודה שהכי קשה להבחין בה היא זאת שאינה מופיעה בדו"חות ובמאזנים.

חומר הגלם והמשאבים של רואי החשבון הם ידע וזמן.

ידע= סוגי שירותים ומוצרים שהפירמה תוכל למכור ולספק ללקוחות

זמן= סך שעות העבודה ברוטו של כלל עובדי הפירמה אותם יש לנהל כמשאב יקר.

במאמר זה אתייחס אך ורק למשאב השני, זמן.

הפער הממוצע בין שעות העבודה ברוטו של עובדים בפירמות ראיית חשבון לבין השעות שחוייבו בהם לקוחות הפירמה, בין אם במתכונת ריטיינר "הכל כלול" או במתכונת של חשבון על עבודה זאת או אחרת, הינו כ 30% ויותר !!!

כלומר האם רק 70 אחוזים מסך השעות עליהם משלמת הפירמה לעובדים משמשות לעבודה בפועל? התשובה היא כן ! ( ולא )

הכשרות, הדרכות, פעילות חברתית, ישיבות כלליות, הפסקות צהריים ( ובראנצ' ואחר צהריים) כולם מן הסתם הם רכיבים נחוצים יותר ופחות בשגרת היום וינם קשורים ישירות לחשבון הלקוח.

לכן נתייחס רק למחצית מן "הזמן האבוד" ככזה שהולך לאיבוד בחיובים- 15% יקרים מהזמן אותו קונה הפירמה מעובדיה אינו מחוייב בחשבונות הלקוחות.

בפירמת ראיית חשבון, כל דקת עבודה של עובד היא תמיד על "תיק" נתון.

לא קיים מצב במציאות בו עובד מבצע עבודת הנהלת חשבונות, ביקורת, יעוץ, הנפקת מסמכים, בירורים ואף חשיבה ותכנון שאינה נובעת מתיק לקוח נתון כלשהו.